האתר המומלץ השבוע: בנות בלבד :*)

                      לדף הבית                                          אתר קליק עבר שיפוץ 



                                                                                מבצע ”צוק איתן”


           


                                   

                    משחקים   הורדות   *  סלולרי מצחיקים       
               יום שלישי      האתר התעדכן לאחרונה ב: 22.7.14 13:46

                                                                                                                                                              

  העלאת תמונות, העלאת תמונה       העלאת תמונות, העלאת תמונה         העלאת תמונות, העלאת תמונההעלאת תמונות, העלאת תמונה
                                                                                                                


מה אתם חושבים על העיצוב החדש? מייל: Yakovd33@Gmail.com 

                   

 

המידע הזה נלקח מאינציקלופדיה בשם ויקיפדיה!

כיצד לבחור את הכלב המתאים לכם

כולנו מכירים את היתרונות של גידול כלב: הרגשת ביטחון, אהבה ללא תנאי, שימחה וכדומה.
חשוב לזכור שגידול כלב הוא גם התחיבות הדורשת מאמץ והשקעה.

לכן, לפני שמחליטים איזה כלב לאמץ חשוב מאוד לבדוק האם גידול כלב מתאים לכם.

אורך חיים של כלב הוא כעשר עד עשרים שנים. האם אתם יכולים להתחייב לדאוג לו לאורך שנים? האם תוכלו להתאים את אורח החיים שלכם אליו? כלומר, האם תוותרו על טיול לשנה למזרח? האם יהיה לו מקום בביתכם גם כשיולדו הילדים?
העובדה שכלבים רבים מבלים את כל חייהם עם משפחותיהם מוכיחה שהדבר אפשרי. מצד שני, כלבים רבים אחרים נפלטים מחיק המשפחה כאשר יש שינוי באורח החיים, דבר שהוא רע הן לכלב והן למשפחה ומראה שהכלב אומץ שלא מהסיבות הנכונות.
הסיבות הלא נכונות כוללות: "הילדים מאוד רוצים...", או "זה ילמד את הילדים להיות אחראים...", או "אין לי כרגע בן זוג", וכו'. לעומת זאת, הסיבה הנכונה לגידול כלב היא הרצון להוסיף למשפחה כלב, תוך הבנה שכלב הוא בעל חיים עם צרכים שונים משלנו.
כדי שהאימוץ יצליח תצטרכו להתאים את עצמכם אליו ובאותו הזמן לעזור לו להתאים עצמו לחיים אתכם - זוהי דרך דו כיוונית.

 

גור או בוגר?

גורים הם יצורים חמודים מאוד, אין על כך ויכוח. כמו כן ישנה הנאה רבה מצפייה בהתפתחות הכלב. אולם ההנאה מהגור כרוכה גם בהרבה עבודה. אחת המטלות היא חינוך לעשיית צרכים מחוץ לבית דבר שאינו פשוט במיוחד כאשר מומלץ לא להוציא את הגור עד לקבלת חיסון הגורים השני. עד אז הוא יעשה את צרכיו בביתכם (אפשר ללמד אותו לעשות על עיתונים). גם כאשר מתחילים לצאת עם הגור צריך להוציא אותו הרבה מאוד פעמים כי הוא פשוט לא יכול להתאפק הרבה שעות.
לעומת זאת, כלב בוגר בדרך כלל כבר מחונך לעשות את צרכיו מחוץ לבית (וגם אם לא, החינוך קצר הרבה יותר).

טעות נפוצה היא לחשוב שחינוך כלבים הוא חינוך לעשיית צרכים מחוץ לבית בלבד, חינוך לצרכים הינו חלק קטן בלבד,צריך ללמד את הגור גם כללי התנהגות בסיסיים , מה מותר ומה אסור. אם לא תלמדו אותו מההתחלה הוא פשוט יתנהג כפי שכלב רגיל להתנהג עם כלבים אחרים, הוא יתפוס אתכם בפיו, יקפוץ עליכם, ויכרסם את רהיט הבית... כאמור, גורים הם מקסימים אך דורשים הרבה השקעה. חישבו האם יש לכם את הזמן, היכולת והרצון לעשות זאת.

כאשר מאמצים גור מעורב, קשה לדעת בוודאות מה יהיה גודלו הסופי ומה יהיה אופיו. חשוב לזכור שהתנהגות הכלב תלויה במטען הגנטי שלו אך חשובה לא פחות הסביבה בה הוא חי (המשפחה שלכם), כך שלכם תהיה השפעה רבה על התנהגותו.
כלב בוגר כבר הגיע לגודלו הפיזי הסופי ואפשר לדעת את אופיו, אולם עדיין יש לכם השפעה רבה על התנהגותו. רבים פוחדים לאמץ כלב בוגר משום שיש לו הרגלים קודמים. חשוב לזכור שאפשר ללמד כלב הרגלים חדשים בכל גיל. כלבים אוהבים מאוד ללמוד דברים חדשים וכשהדבר נעשה בעזרת צ'ופרים (חטיפים קטנים וטעימים) הם לומדים תוך כדי משחק ונהנים מכך מאוד.

יתרון נוסף לאימוץ כלב בוגר הוא היכולת לקבל אינפורמציה על אופיו והרגליו מהבעלים הקודמים שלו.

זכר או נקבה?

אין הבדל באופיים של כלבים על בסיס היותם זכר או נקבה. הדבר תלוי יותר בסוג הכלב, בחינוך שקיבל ובסביבה בה הוא חי.

חשוב לעקר ולסרס את הכלבים. הדבר מומלץ מבחינה רפואית, לדוגמה למניעת סרטן הרחם אצל נקבות וסרטן הערמונית אצל זכרים. כמו כן,כלבים מסורסים נוטים פחות לאלימות. כדאי לבצע את העיקור והסירוס לפני שהכלב מגיע לבגרות מינית כדי שהוא יהיה אפקטיבי במיוחד.
רבים חוששים לסרס את כלבם מתוך פחד שהוא ישתנה. כלב שאוהב לשחק ולרוץ לא יפסיק לעשות זאת בעקבות הסירוס. לעומת זאת הכלב לא יריב עם זכרים אחרים. גם אם הכלב שלכם אינו תוקפני, הסירוס חשוב משום שכלבים אחרים לא יראו בו איום ולא יתקפו אותו.
כמו כן כלב מסורס וכלבה מעוקרת לא ינסו לברוח מהבית בתקופת הייחום ולא יבלו שעות ביללות קורעות לב כשהם סגורים ולא יכולים למצוא להם בן זוג.
חשוב לזכור שיש לנו נטייה 'להאניש' את הכלבים שלנו ולחשוב שסירוס או עיקור יגרע מחייהם דבר שאין לו כל אחיזה במציאות. אבל יש בעיה אחת בעיקור וסירוס הכלבים, אם כול האנשים יעקרו ויסרסו את הכלבים שלהם הגזעים האלו פשוט יכחדו!!! כי לא היו גורים והשושלת לא תמשיך, אז שימו לב זאות נקודה למחשבה.

 גודל הכלב

בדרך כלל גודלו של הכלב פחות חשוב מאופיו. יכול להיות כלב גדול ורגוע שזקוק רק לטיולים באזור הבית, לעומתו יכול להיות כלב קטן ואקטיבי שתצטרכו לקחת אותו לרוץ כל יום.

ישנה דעה שכלב גדול צריך חצר, זה לא מדויק. נכון, כלבים, קטנים וגדולים, אוהבים חצר אולם חשובה להם מאוד חברת המשפחה שלהם. אם משאירים כלב כל הזמן לבד בחצר, הוא משתעמם. רוב הזמן הוא ישן בשמש ובזמן שהוא ער הוא מוצא משחקים כגון חפירה בערוגת הפרחים או נביחה על הכלב של השכנים. חצר אינה תחליף לאינטראקציה עם המשפחה.
פעמים רבות כלבים החיים בדירה מאושרים יותר משום שיש להם יותר קשר עם המשפחה ודואגים לקחת אותם לפרק או לגינה השכונתית לשחק עם כלבים אחרים; לעומת כלבי חצר שזוכים לפחות אינטראקציה עם המשפחה ועם כלבים אחרים.

נקודה למחשבה - חשבו על אימוץ שני כלבים. לכאורה זה נראה הרבה יותר קשה, אולם הכלבים יעסיקו אחד את השני ולכם יהיה יותר קל. הדבר נכון במיוחד אם אינכם נמצאים הרבה בבית. כלבים רגילים לחיות בלהקות והם רואים במשפחה שלנו - להקה, לכן הם כל כך מתאימים לחיי משפחה איתנו. הכלב ישמח מאוד עם תהיה לו חברה כשלא תהיו בבית.

 

מקווה שהבנתם עם לא שאלו חופשי בפורום. אני עשיתי לכם טבלה+הסבר במילים.

 

מרכיבי מזון!!!
 

 

 
 
 
 
 
 

 

 
 

 
 
 
 
 
 
כיצד לקרוא תוית מזון
 

יש לחפש את יעוד המזון לכלבים. לחפש את התאריך האחרון לשווק, ולוודא שהוא לא עבר או לא קרב. מה משקל המזון? לכמה זמן הוא יספיק לכם? מרכיבים מסוימים מתפוגגים עם הזמן. לוודא שהמזון אכן "בפיקוח וטרינרי". לבדוק לאיזה גילאים או גדלים המזון מיועד, או אם הוא עבור טיפול בבעיה רפואית.

כיצד מטפחים כלב?

ניקוי פעולה תדירות
הברשה הברשת הכלב פותרת 80% מנקיון הכלב. בעזרתה מורידים את מרבית הלכלוך, ועצם ההברשה הקבועה מונעת התפסות לכלוכים בפרווה. לכל סוג פרווה תתאים מברשת אחרת. לפחות פעם-פעמיים בשבוע, תלוי בסוג הכלב.
רחיצה הרחיצה חסרת טעם במידה והפרווה לא מטופחת. הלכלוך ישאר בתוך סבך הקשרים. חובה להבריש את הפרווה לפני הרחיצה ובאופן קבוע. שמוש בשמפו היפו-אלרגי לכלבים מאפשר רחיצה תכופה יותר. שמוש בשמפו אשר לא מיועד לכלבים יגרום לנזק בטווח הארוך. פעם בחודש עד 3 חודשים, תלוי בסוג הכלב ובסוג השמפו.
צפורניים יש לשמור שאורך הצפורניים לא יעבור את גובה הכריות. הדבר הכרחי לנוחות הכלב ומונע את שבירת הצפורניים. ניתן לעשות זאת ב2- דרכים: 1. שחיקה טבעית - להוליך את הכלב על אספלט ומדרכות. 2. קציצת הצפורניים בעזרת קוצץ מיוחד לכלבים. פעם בחודש חודשיים.
אוזניים שמירה על נקיון האוזניים עוזר לגלות סמנים חריגים: הפרשה מסריחה, הפרשה לא צהובה, הפרשה מרובה וכו'. כפעם בשבוע.
אזורים פרטיים יש לשמור על אזורים אלו נטולי שיער, במטרה למנוע התפסות של הפרשות הגוף. מומלץ לעשות זאת במספרה. לפחות פעם בחודשים.
----- ---- ----

טבלת חיסונים!

החיסון המחלה סוג האזורים הנפגעים סימני המחלה מתן חיסון הערות
כלבת כלבת נגיפית קטלנית בעיקר מערכת העצבים ריור, בעיות בליעה, שינוי בקול, שיתוקים, אגרסיביות פעם בשנה החל מגיל 3-6 חודשים למשך כל חיי הכלב חובה על פי חוק.פוגעת בכל היונקים, כולל בני אדם.אין תרופה!
משושה פרוו נגיפית בעיקר מערכת העיכול, בגורים צעירים גם בלב שלשול דמי, הקאות, חום, דכאון, התייבשות ומוות גיל 6 שבועות בעיקר גורים וצעירים, אך גם בוגרים.
משושה כלבלבת נגיפית דרכי הנשימה, עיניים, שרירים, מערכת העצבים תופעות של הצטננות, דלקת בדרכי הנשימה ובריאות, דלקת עיניים, הקאות, שלשול, חום גבוה, עוויתות שרירים ראשון בגיל 8 שבועות, שני בגיל 10 שבועות ואחר כך פעם בשנה למשך כל חיי הכלב ----
משושה דלקת כבד נגיפית קטלנית כבד צהבת, חום גבוה, חוסר תאבון, בצקת של הקרנית ---- ----
משושה עכברת סוג 1 קטלנית כבד סימני צהבת ---- ----
משושה עכברת סוג 2 קטלנית כליות אי ספיקת כליות, כשל כלייתי ---- ----
משושה פאראינפלואנזה נגיפית דרכי הנשימה שיעולים ונזלת ---- ----
שעלת שעלת המכלאות נגיפית חיידקית קנה הנשימה והריאות שעולים קשים, טורדניים ויבשים, הקאות ריר שבועיים לפני ההליכה לפנסיון חשוב לפני מפגש עם כלבים רבים
תולעת הפארק תולעת הפארק / ספירוצ'רקה לופי טפילית ושת, אבי העורקים ---- מדי 3 חודשים לא חיסון, אלא תרופה מניעתית בזריקה!

מידע והדרכה לטיפול בכלבים!

חיסונים
שלב ראשון בטיפול בכלב הוא לדאוג לבריאותו. אם תחסנו את הכלב שלכם בכל החיסונים הנחוצים, סיכוייו לחלות במחלות הקטלניות יקטנו מאוד. בנוסף לכך, עד שכלבכם יחוסן הוא חשוף ורגיש למחלות, ומספיק שיבוא במגע עם צרכיו של כלב אחר עד שבועיים לאחר קבלת החיסון האחרון בשביל לחלות. בתקופה זו מומלץ מאוד כי הכלב ישאר בביתכם או בחצרכם הפרטית.
החיסונים הראשונים, לפי הסדר בו הם נתונים, הם החשובים ביותר לבריאות הכלב.
1. אם הכלב הוא בן 6-8 שבועות:
א. הוא יחוסן בפרוו.
ב. כעבור שבועיים יחוסן במשושה.
ג. כעבור שבועיים נוספים יחוסן במשושה דחף.
ד. כעבור שבועיים נוספים יחוסן בכלבת.
ה. החיסון האחרון בגיל 4 חודשים ושבוע - פרוו חי + תולעת הפארק.
ו. מומלץ לחסן כלבים גזעיים שנית בפרוו חי בגיל 5 חודשים.
2. אם הכלב הוא בן 8 שבועות עד 5 חודשים:
א. הוא יחוסן במשושה.
ב. כעבור שבועיים יחוסן במשושה דחף.
ג. כעבור שבועיים יחוסן בכלבת.
ד. חיסון אחרון בגיל 4 חודשים וחצי - פרוו חי + תולעת הפארק.
3. אם הכלב הוא בן 5 חודשים ומעלה:
א. הוא יחוסן במשושה.
ב. כעבור שבועיים יחוסן במשושה דחף + תולעת הפארק.
ג. חיסון אחרון כעבור שבועיים - כלבת.
לאחר החיסונים האלה - הכלב שלכם מחוסן לשנה שלמה.
מעכשיו כל שעליכם לזכור, כדי שהכלב שלכם תמיד יהיה מחוסן, הוא להביא אותו אחת לשנה לבדיקה השגרתית ולקבלת חיסון המשושה והכלבת השנתיים.
תולעים
ישנם 2 סוגי תולעים הקיימים בכל כלב: תולעים שטוחות ותולעים עגולות.
הכלב מקבל את התולעים מאמו ו/או מפרעושים. התולעים יכולות לעבור גם לבני אדם (בעיקר לילדים קטנים).
הטיפול נעשה על ידי כדורים או סירופ נגד תולעים.
מומלץ לתת טיפול אחד בגיל 9 שבועות, וכעבור 3 שבועות טיפול נוסף, כמו בחיסונים. לאחר מכן טיפול של אחת לחצי שנה ישמור על כלבכם נקי מתולעים. יש גם לעשות טיפול למניעת פרעושים, כדי להמנע מתולעים שטוחות.
פרעושים וקרציות
לרב הכלבים בזמן זה או אחר יש או יהיו פרעושים. ישנם מספר רב של חומרים, שמטרתם להשמיד את הפרעושים והקרציות שעל הכלב שלכם.
מוצרים המומלצים לשימוש ע"י ד"ר נרי:
1. FRONTLINE - הספרי באיכות גבוהה. מרססים פעם בחודש וחצי-חודשיים. הספרי אינו רעיל לכלבים ואינו מסוכן לסביבה. הספרי אף אינו מסוכן לגורים מגיל 3 ימים. כמו כן ניתן להשתמש בתכשיר המגיע בצורת טיפות, ששמים על העורף. יש לחזור על הטיפול פעם בחודש. ניתן להשתמש בטיפות לגורים החל מגיל 12 שבועות.
2. ADVANTAGE - המוצר האיכותי והבטוח ביותר לשימוש כנגד פרעושים. ניתן בצורת טיפות על העורף פעם בחודש. ניתן להשתמש בו לגורים החל מגיל 8 שבועות. התכשיר הורג את כל הפרעושים תוך 48 שעות, אך אינו פוגע בקרציות.
3. PROTICAL - מוצר יעיל ביותר כנגד קרציות, ובעל יעילות חלקית כנגד פרעושים. הוא ניתן כטיפות על העורף פעם בחודש. לכלבים החל מגיל 4 שבועות (אסור לחתולים!!).
4. KILTIX - קולר מצוין כנגד קרציות. הקולר יעיל למשך 4 עד 7 חודשים, ומיועד לשימוש בכלבים מגיל 4 חודשים ומעלה (אסור לחתולים).
רחיצה
לכלבים יש הגנה שומנית טבעית על העור, ולכן מומלץ לרחוץ כמה שפחות - לא יותר מפעם בחודשיים-שלושה, אלא אם כן הכלב מאוד מלוכלך. גורים אין לרחוץ לפני גיל 3 חודשים. יש לרחוץ את הכלב בשמפו מיוחד לכלבים או בשמפו לתינוקות. רחיצת הכלב בשמפו של בני אדם עלול לגרום לבעיות בעור.
אוכל
תזונה חשובה מאוד לכלבכם. עליכם לדאוג שהכלב יאכל אוכל רטוב ולא רק אוכל יבש. היחס המומלץ: ½ אוכל רטוב + ½ אוכל יבש.
אסור להאכיל את הכלב בשום פנים ואופן באחד הבאים: עצמות, מתוק, חריף ומלוח!
עד גיל ½ שנה יש לרכוש אוכל לגורים.
מספר הפעמים שעליכם להאכיל את כלביכם תלוי בגילו:
עד גיל 3 חודשים יש להאכיל 3-4 פעמים ביום.
מגיל 3 חודשים עד 6 חודשים יש להאכיל 3 פעמים ביום.
מגיל 6 חודשים ועד שנה יש להאכיל פעמיים ביום.
מגיל שנה ולהמשך חייו יש להאכיל פעם ביום.
כמות האוכל שנותנים לכלב תלויה בגודל הכלב, בחילוף החומרים שלו ובאוכל שנותנים. ניתן להעזר בכמויות הנתונות למשקל שכתובות על גבי שקית האוכל. אם תדאגו לשמור על דיאטה מאוזנת, אוכל יבש ורטוב, אין צורך בהוספת ויטמינים או קלציום.
חיי מין
על חיי המין של כלבכם או כלבתכם עליהם להתחיל לחשוב החל מגיל 6 חודשים. בדאגה לחיי המין של כלבכם ישנן 3 אופציות:
1. הדרך המומלצת - סרוס לכלב ועקור לכלבה, אם לא רוצים גורים. מומלץ לעקר כלבה בגיל חצי שנה ולסרס כלב בגיל שנה.
2. הדרך הטבעית - השגחה בזמן יחום. חשוב לודא שהכלבה לא תברח מהבית! בתקופה הזו יש דימום, וכלבים זכרים ימצאו ליד הבית יומם וליל בהמתנה לכלבה.
3. הדרך הכי פחות מועדפת - זריקה נגד יחום, הניתנת במינון הדרגתי. יש סיכון לדלקת רחם ואף לסרטן העטינים בשלב מאוחר יותר כתוצאה מהזריקות.

עקור כלבים,האם כדאי?

אם ברצונך להרביע את כלביך, התשובה היא לא.
אם החלטת לא להרביעם, מומלץ מאוד לעקר ולסרס מהסיבות הבאות:
1. עקור כלבה לפני מחזור היחום הראשון שלה מונע לחלוטין סרטן שד של כלבים! לאחר היחום הראשון, ככל שמעקרים כלבה מוקדם יותר, פוחת הסיכון לסרטן שד.
2. עקור כלבה מונע לחלוטין סרטן שחלות, סרטן רחם ודלקות רחם, שעלולים לגרום למות הכלבה.
3. עקור כלבה מונע את היחום (דימומים בבית וזכרים שמחפשים כל הזדמנות להזדווג איתה).
4. סרוס כלב מונע גידולי אשכים, וכן מפחית את הסיכוי לגידולים סביב פי הטבעת בגיל מבוגר.
5. כלבים מסורסים לא מסמנים בשתן את הבית והסביבה.
6. סרוס כלב מונע בעיות הנובעות מגדילה טבעית של בלוטת הערמונית (פרוסטטה), כולל זיהומים, דלקות קשות וחסימות בדרכי השתן.
7. סרוס כלב מנוע את ההפרשות המוגלתיות מקצה אבר המין שלו.
8. כלבים מסורסים רבים הרבה פחות עם כלבים אחרים, ולא ננשכים ונפצעים.
9. כלבות מעוקרות לא בורחות מהבית על מנת להזדווג עם זכרים בשכונה וכלבים מסורסים לא בורחים מהבית על מנת להזדווג עם נקבות מיוחמות, דבר אשר מקטין מאוד את סיכוייהם להפגע בתאונות דרכים.

ההתאוששות משני הניתוחים מהירה מאוד, והכלבים חוזרים עוד באותו היום הביתה.
ככל שעושים את הניתוח בגיל צעיר יותר, ההתאוששות מהירה יותר, ובמקרה של הזכרים
האפקט של הניתוח חזק יותר. עקור וסרוס לא מקטינים את החשק של הכלבים לשחק, ולא גורמים להשמנה!

שבבים אלקטרונים!

השבב האלקטרוני הוא שבב זעיר, שגודלו כגרגיר אורז, המוזרק באופן סטרילי מתחת לעור הכלב או החתול. לשבב יש מספר יחודי, אשר אינו ניתן לשינוי, העתקה או שכפול, ובזכותו ניתן לאתר את הבעלים על ידי קריאת מספר השבב. הסימון בשבב אינו גורם לאי נוחות או נזק כלשהו לחיה. לכל הכלבים, אשר סומנו בשבב, מוצמד תג חיצוני וצבעוני, המעיד על סימון בשבב. שיטת השבב מהווה שיטה אמינה ובטוחה לזיהוי בעלי החיים. השיטה אומצה על ידי השירותים הוטרינרים במשרד החקלאות, ובזכותה נמנעות גניבות או השמדות של חיות בית משוטטות, שלא אותרו בעליהם. בישראל קיים מוקד מידע ארצי, הפועל 24 שעות ביממה, המאפשר איתור מהיר ואמין ללא תשלום של בעלי חיים אבודים. קורא השבבים נמצא בשימוש במרבית העיריות, העמותות והמרפאות הוטרינריות בארץ. החסרון היחיד של השבב הוא הכאב הקל בהחדרתו (כמו זריקה רגילה).

ועכשיו הבאתי לכם משהו מיוחד מאוד מחשבון חישוב גיל הכלב:))

 

והנה מידע על תוקפנות הכלב:

תוקפנות אצל כלבים:

תוקפנות בבית:

כלב לעולם לא ינשך אדם ללא סיבה. כאשר הכלב מפגין סימני תוקפנות כלפי המשפחה האנושית שלו , נוהם , ואפילו נושך אותם כאשר הם מתקרבים  - קיימת בעיה ביחסים בניהם. הדבר יכול לקרות מכשל בתקשורת, התאמה לא טובה בין הכלב לבעליו או חינוך גרוע. לכל כלב יש אישיות משלו ויש כאלו שיותר תוקפנים ויש כאלו שפחות. כלב עקשן שבעליו הוא חלש יגרום לבעיות. רוטווילר , דןברמן , רועה גרמני ועוד גזעים זקוקים ליד חזקה ולא כל אחד יכול לגדל כלב כזה אם אין לו כוח ויד תקיפה ולא מומלץ להתחיל עם כלב כזה ככלב ראשון . כמובן שיש מגזעים אלו כאלה שפחות תקיפים וכאלה שיותר. מי שמחזיק כלבים מסוג כזה מומלץ להתייעץ עם מאלף מקצועי.

מדוע מתעוררות בעיות?

כלב שמאיים ונושך את בעליו זה כלב שהבין שהוא השליט במשפחה. הבעלים חייבית להוריד אותו ממעמדו מידית ולתת לו להבין שהוא מתחת לבני המשפחה האנושיים. הבעלים צריכים להפסיק לפנק את הכלב (פינוק הוא אחד הגורמים לדומננטיות אצל כלבים). הבעלים צריכים להתעלם מדרישת הכלב לצומת לב .

גור שלא גדל בחברת גורים אחרים עלול שלא לדעת לרסן את נשיכות המשחק שלו. גורים כאלו גדלים והופכים לכלבים שמושכים בחוזקה בבדים ובידיים . נשיכת משחק עלולה להיות הרגל שקשה להפסיקו אצל כלב בוגר , כך שצריך ללמד את הגור הרגלים נכונים כשהוא קטן.

כלב פצוע או מבוהל לעיתים קרובות ינהם ויחשוף את שיניו גם בנוכחות האדם שהוא מכיר ואוהב. הדבר לא יקרה אם הכלב ילמד ויתרגל שמטפילים בו פיזית בקביעות ויפתח קשר של אמון כלפי בעליו. זאת הסיבה שבגללה חשוב להבריש את הכלב ולטפל בו בקביעות גם בדברים שהוא לא אוהב כדי לבנות קשר בין הכלב לבעלים.

אם כלבך מאיים עלייך:

עשה:

1. הימנע מקשר עין עימו , מבט ישיר לעיניו יגרום לו להמשיך להתנגד.

2. התקרב וטפל בו בעדינות מרבית כאשר הוא מבוהל או כואב.

3. השאר את הכלב בחדר נפרד ותניח לו להרגע.

4. אם המצב חמור אפשר לבקש סיוע מקצועי (כמו מאלף).

אל תעשה:

1. אל תתפנה ללטף את הכלב , זה עלול לפגוע בו או להבהיל אותו והוא ינסה לנשוך.

2. אל תתחדוף אותו למטה אם הוא מנסה לקפוץ עליך , אלא תסתובב והנח לו ליפול.

 

תוקפנות כלפי זרים:

כלב הנוהם או נובח על זרים מביך את בעליו ועלול להיות מסוכן.  אתה אחראי על התנהגות כלבך  ואתה עלול לעמוד בפני תביעה משפטית אם הכלב שלך יתקוף או יגרום נזק למשהו. כלבים פחדנים בדר"כ תוקפנים כלפי זרים ויש לשבור את חששתיו של הכלב הפחדן  לפני שיתפתחו למשהו חזק יותר. בקש מהמבקרים בבית להתעלם מהכלב עד שיעזור אומץ לגשת אליהם מיוזמתו. לאחר מכן יוכל המבקר ללטף את הכלב . ניתן גם שהמבקר יתן לכלב חטיף קטן כדי שהכלב ירגיש בנוח. בעלי הכלב ישארו במקום וישבחו את הכלב מילולית. אחרי שהכלב ילמד להתייחס לזרים כהנאה יעלמו חששותיו.

 

תוקפנות כלפי כלבים אחרים:

יש כלבים שמתנהגים טוב מאוד עם אנשים אבל לא עם כלבים אחרים. תוקפנות כלפי כלב זר לרוב נגרמת בגלל פחד או איום כלשהו. לעיתים אפשר לראות את זה אצל כלבים דומננטיים במיוחד , הרואים כלבים אחרים יריבים פוטנצייאלים. הכלבים נוטים למשחקים פרועים ומנסים להכריחע את יריביהם. תוקפנות כלפי כלבים זרים יכולה גם להיות נלמדת, גורים שמחקים את הוריהם או כלב בוגר אחר. תוקפנות מתוך פחד נראת לעיתים קרובות בגלל עבר לא טוב עם כלבים אחרים בשנותיו הראשונות. צריך לאפשר לגור להתערב עם כלבים זרים כדי שיפתח הרגלי משחק נכונים. אם אפשר , תניח לגור לבוא במגע עם כלב בוגר רגוע , כדי שהגור יוכל ללמוד התנהגות טובה. כלבים שגרים יחד באותו הבית יכולים להיות תוקפנים אחד לשני כי הם רבים על שליטה בבית. יש כלבים שרבים בעונת הייחום והם רבים על נקבה.

 

תוקפנות בלתי צפויה:

לא כל תוקפנות נגרמת מחינוך לא נכון, שליטה והבנה לא נכונים. ישנם מספר מצבים התנהגותיים או רפואיים שגורמים לכלב שבדר"כ רגוע ושקט להיות כלב תוקפני. יש נקבות שיכולות לנשוך או לנהום  בזמן הריון מדומה או אחרי המלטה בגלל שהחוש האמהי שלה מנסה להגן על גוריה. במצב כזה יש להניח לנקבה להרגע עד שתרגיש בטוחה. יש נקבות שגם מרוב פחד הורגות את הגורים שלהן. במצב כזה הבעלים לוקחים את הגורים ומגדלים אותם בעצמם ולא נותנים לנקבה שלהם להרות שוב. כלב הסובל מתסמונת זהם יכול לפתע להפוך לתוקפני, ללא כל התגרות . כלב כזה יחכול בשניה להתנפל על כלב או אדם זר ולאחר כמה שניות יחזור למצב נורמלי. המצב אינו מובן עדיין לחלוטין, ובמצב כזה צריך לפנות למאלף מקצועי.

סיבה רפואית לתוקפנות:

חשוב לקחת את הכלב (במיוחד כלב זקן) לבדיקות אצל הוטרינר כדי שהוטרינר ישלול בעיה רפואית שתגיע לתוקפנות. כלבים הסובלים מחוסר פעילות של בלוטת התריס או כלבים שסובלים מאפילפסיה עלולים להפוך להיות תוקפנים. בדומה לתסמונת הזעם אחרי כמה דקות הכלב חוזר להיות רגוע ונראה כאילו הנדבר אינו קרה.

 

בכול מקרה של תוקפנות תמיד טוב להתייעץ עם מאלף מקצועי!

 

חרדת נטישה

ישנם כלבים שנכנסים למצב של חרדה בכל פעם שהם נשארים לבד. בדרך כלל אלו כלבים הקשורים מאוד לאנשים שלהם ונוטים ללכת אחריהם לכל מקום בבית. ברגע שהם נשארים לבד הם נבהלים ומחפשים דרך להרגיע את עצמם, כתוצאה מכך הם נובחים או מייללים ללא הפוגה ואף הורסים את הבית.

חשוב להבחין בין כלב שהורס את הבית משום שמשעמם לו לבין כלב הסובל מחרדת נטישה.

הסימנים:

כלב הסובל מחרדת נטישה יהיה תמיד בקרבת האנשים. הוא ילווה אותם לכל מקום בבית, ישב צמוד אליהם ויעדיף לישון איתם במיטה.
הכלב יתחיל להראות סימני חרדה ברגע שיזהה סימנים שהוא עומד להישאר לבד בבית, לקיחת התיק, המפתחות וכו'.
כשהאנשים חוזרים הביתה הכלב מקבל אותם בשמחה גדולה, כאילו שלא ראה אותם תקופה ארוכה מאוד גם אם הוא נשאר לבד עשר דקות.
פעמים רבות הכלב, כשהוא נשאר לבד, מחפש חפצים שיש בהם ריח של האנשים כגון בגדים. הוא מסדר אותם קרוב אליו ולעיתים אף הורס אותם.
לעיתים אפשר לזהות רוק באזור הדלת משום שהכלב נשאר בסמוך לדלת ומתנשם בכבדות.
אם הכלב הורס את הבית הוא בדרך כלל מתרכז באזור הדלת והחלונות.

חשוב לזכור שלא כל הסימנים מופיעים אצל כל כלב, כל כלב הוא אינדיבידואל.

טיפול בבעיה:

כלבים עם חרדת נטישה נלחצים ברגע שהם רואים סימנים המבשרים על עזיבת המשפחה, לכן כדאי לטשטש את הסימנים. לדוגמה לקיחת המפתחות והתיק ביד והחזרתם למקום בזמנים שאתם אינכם עוזבים את הבית.

התעלמו מהכלב כרבע שעה לפני שאתם יוצאים וכשאתם חוזרים הביתה. נכון שזה קשה להתעלם מכלב השמח לקראתכם, אולם המטרה היא לגרום לו להבין שהעזיבה והחזרה אינם משהו שצריך לעשות ממנו עניין.

נסו להשאיר רדיו או טלביזיה דולקים עם המוזיקה או התוכניות שאתם רגילים לשמוע כשאתם בבית. אפשר אפילו להרחיב את זה ולהקליט את קולות הבית כשאתם נמצאים ולהשמיע את ההקלטה כשאתם לא בבית.

תנו לו משהו טעים ללעוס ולהתעסק איתו כרבע שעה לפני היציאה. זה צריך להיות משהוא שיספיק גם לזמן שאתם כבר לא נמצאים, לדוגמה עצם לעיסה גדולה. אם תדאגו שהוא יקבל את עצם הלעיסה רק בזמנים שאתם יוצאים מהבית, יש סיכוי שהוא יתחיל לצפות לכך והעזיבה תתקשר עם אסוציאציה טובה יותר.

היכנסו לחדר וסגרו אחריכם את הדלת כשהכלב נשאר בחוץ. צאו מיד מהחדר והתעלמו ממנו, גם הוא קופץ עליכם ושמח לראות אתכם. בהדרגה הגדילו את הזמן בו אתם נמצאים בחדר והכלב בחוץ. בצעו את התרגול החדרים שונים.

עשו את אותו התרגול עם יציאה מהבית. צאו בהתחלה למספר שניות ובהדרגה הגדילו את הזמן.

עבדו עם הכלב על משמעת. תרגול המשמעת נעשה בעזרת צ'ופרים וחיזוקים חיוביים ולכן כלבים רואים בכך משחק ונהנים ללמוד. כאשר אומרים לכלב לדוגמא: "שב" והוא יושב, הוא מקבל צ'ופר. מדהים לראות כמה מהר הכלבים לומדים שמשתלם להם להתנהג יפה. אין להשתמש באלימות ולא בחגורת חנק. זוהי דרך נהדרת לאינטראקציה חיובית עם הכלב שגם תיתן לו מסגרת בחיים. בקשו כלבכם לשבת לפי שהוא מקבל אוכל, לפני יציאה לטיול וכו' גם פעולות פשוטות אלו עוזרות בהקניית מסגרת לכלב. כדאי לזכור שגם כלבים, כמו ילדים ואף אנשים מבוגרים, צריכים מסגרת בחיים. כלבים עם חרדת נטישה אינם יודעים במקרים רבים כיצד לנהוג ולכן צריכים את המשפחה שלהם לידם כל הזמן. תרגול המשמעת יעזור בבניית הביטחון העצמי של הכלב.

למדו את כלבכם לשבת ולא לזוז. בכל פעם התרחקו ממנו יותר, עד למצב שבו הכלב נשאר בחדר ואתם יוצאים ממנו לכמה דקות. הכלב ילמד שבעצם זה לא כל כך נורא להישאר לבד.

אופי האינטראקציה שלכם עם הכלב חשוב מאוד. נסו לשחק עם הכלב במשחקים שיגרמו לו להתרחק מכם. לדוגמה, החביאו לו צ'ופר ושילחו אותו לחפש את זה. התחילו בהחבאת הצ'ופר קרוב אלכם ובכל פעם החביאו אותו רחוק יותר. המטרה להגיע למצב שאתם מחביאים לו את הצ'ופר בחדר אחר והוא מחפש אותו לבדו. ליטופים הם עדין חשובים, אולם הם צריכים להיות רק חלק מהאינטראקציה שלכם עם הכלב.

לעיתים אפשר להוסיף טיפול תרופתי המקל על חרדת הכלב. יש לזכור שהטיפול התרופתי אינו מחליף את הטיפול ההתנהגותי אלא נלווה אליו.

החלק החשוב ביותר בטיפול הוא הסבלנות. צריך לזכור שכלב עם חרדת נטישה שהורס את הבית לא עושה זאת משום שהוא כועס עליכם, אלא מתוך ניסיון נואש להתגבר על החרדה הנוראה שלו להישאר לבד.

 

 

נביחות

בכדי להבין את נביחת הכלבים כדאי לדבר בקצרה על האבולוציה של הכלב. הכלב הוא ככל הנראה צאצא של הזאב. האדם הצייד חי בנדודיו באזורים בהם חיו זאבים. למרות היות הזאב חיה מסויגת, שאינה מתקרבת לבני אדם, חלק מהזאבים עקבו אחרי הציידים. הם ניזונו מציד שנותר ומחיות שנפצעו על ידי הציידים והצליחו לברוח. כאשר החל האדם להתיישב במושבות קבועות חלק מהזאבים יצרו את טריטורית המחייה שלהם סביב המושבות. למעשה התיישבות האדם במושבות קבע יצרה נישה אבולוציונית חדשה. לזאבים שמלאו נישה זו הייתה הספקה קבועה של מזון וכך עלה הסיכוי שלהם לשרוד. האדם מצידו הרוויח אף הוא מחברתם של הזאבים משום שסיפקו לו הגנה.

מכיוון שהסיכוי לשרוד היה תלוי בקשר של הזאב עם האדם, לזאבים שהיו פחות מסויגים היה יתרון. כך החלה האבולוציה של הכלב המבוית. הביות, שהיה תהליך ארוך גרם לשינויים מורפולוגיים כגון גוף קטן יותר, שיניים ומוח קטנים יותר. יחד עם שינויים אלו הופיעה גם תכונת הנביחה.

הזאב נובח רק לעיתים רחוקות, בעיקר כדי להתריע ללהקה על סכנה קרובה. נביחת הזאב שונה מנביחת כלב והיא חרישית יותר. גורי הזאב נובחים, אולם הם מפסיקים כאשר הם מתבגרים. הכלב היה תלוי באדם כדי לשרוד והנביחות שיפרו את הקשר לו עם האדם. לכלב שנבח והתריע על סכנות היה יותר ערך עבור האדם וכך הייתה בעצם סלקציה אבולוציונית של תכונת הכלב לנבוח. האבולוציה של תכונת הנביחה עדיין לא ברורה לחלוטין. יש חוקרים הטוענים כי התכונה לנבוח הייתה בעצם תוצר לוואי של הביות. לטענתם התכונות של זאבים צעירים הן שהתאימו לחיים בצד בני האדם והנביחה היא אחת מתכונות אלו. בכל מקרה, כאשר החלו הכלבים לנבוח, בני האדם ראו בכך יתרון ועודדו זאת.

הנביחה היא אחת  מדרכי התקשורת של הכלבים. לכל הכלבים יש את היכולת לנבוח, רמת הנביחות תלויה בשני מרכיבים: תורשה והסביבה בה חי הכלב. ישנם סוגי כלבים כגון האקיטה או הבסנג'י הנובחים לעיתים רחוקות. לעומתם הקוקר ספניאל למשל ידוע ככלב נבחן.

הסביבה בה חיי הכלב מהווה מרכיב לא פחות חשוב מהתורשה בגרימת נביחות אצל כלבים. שינוי הסביבה יכול להפחית במידה רבה את רמת הנביחות.

סיבות סביבתיות לנביחות:

הכלב הוא חיה חברותית וזקוק לאינטראקציה עם בני האדם. כלב המבודד מבני המשפחה שעות רבות ואינו זוכה לזמן משחק, עבודה, ליטופים, סביר למדי שינבח באופן מוגזם. אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה ששלושה טיולים קצרים, קערת אוכל ומים, הם כל צרכיו של הכלב. הכלב שאינו זוכה לאינטראקציה מספקת עם בני המשפחה, מנסה ליצור עימם קשר בנביחות, אשר אינן מתקבלות בשמחה על ידי הבעלים.

מחסומים סביבתיים, כגון: גדר, שער, דלת, חלון, יכולים לגרום להגברת הנביחות של הכלב. הכלב שומע, מריח, ורואה דברים אך אינו יכול להגיע אליהם. הוא נובח, בתחילה כדי לקבל תשומת לב, ואחר כך מתוך תסכול. הוא משתמש בנביחה להפיג את המתח.

כלבים מחקים כלבים אחרים. לעיתים קרובות כלב שלא היה רגיל לנבוח לומד לנבוח מכלב נבחן. זה יכול להיות הכלב של השכנים, הכלבים בפנסיון בו השארתם את הכלב כשנסעתם לחו"ל וכדומה.

ישנם גם כלבים הנובחים באופן מוגזם כתוצאה מבעיה התנהגותית כגון חרדת נטישה או .reactivity

פיתרון לבעיה:

הצעד הראשון לפיתרון הבעיה הוא זיהוי הסיבה לנביחות. אם לדוגמה הכלב נובח כי הוא רואה את הכלב של השכנים מעבר לגדר, אפשר ליצור הסתרה או למנוע את הגישה שלו לאזור. אם הכלב נובח משום שאינו מקבל תשומת לב מספקת, הכנסת שעת משחק ואינטראקציה עם בני הבית תקל על הבעיה. כלב שנובח משום שהוא סובל מבעיה התנהגותית כגון חרדת נטישה, זקוק לטיפול ספציפי בבעיה אשר יקל גם על בעיית הנביחות.

אפשר ללמד את הכלב להפסיק לנבוח לפקודה "שקט". לדוגמא: רוב הכלבים נובחים כאשר אדם זר נכנס הביתה, זאת תכונה שבדרך כלל מוערכת על ידי הבעלים. הבעיה מתחילה כשהכלב אינו מפסיק לנבוח גם אחרי שהבעלים מכניסים את הזר הביתה. לצורך התרגול בקשו ממישהו להגיע אליכם הביתה ולצלצל בפעמון. הכלב ינבח, שבחו אותו על כך שהוא מתריע ואחר כך אמרו את הפקודה "שקט". חכו, הכלב בסופו של דבר יפסיק לנבוח ואז תנו לו משהוא טעים ושבחו אותו. אם לוקח לכלב זמן רב להפסיק לנבוח, פשוט עימדו ללא תנועה ואל תתייחסו אליו. רק כאשר הוא בשקט הוא יקבל חיזוק חיובי. חיזרו על התהליך: צלצול פעמון, נביחה, "שקט", חיזוק חיובי על התנהגות טובה.

אפשר לסגור את פיו של הכלב בעדינות אחרי הפקודה "שקט". ניתן  לעשות זאת בעזרת קולר "הלטי" או עם היד. הכלב יבין שהוא חסר אונים ואינו יכול לנבוח אחרי הפקודה "שקט". הסירו את היד או הרפו את החזקת הקולר ושבחו את הכלב אם הוא הפסיק לנבוח.

זכרו, סבלנות היא מילת המפתח, סביר להניח שתזדקקו למספר תרגולים בהתאם לכלב שלכם.

 

כלב חדש בבית

כאשר מביאים כלב חדש הביתה כדאי לזכור שהמעבר לבית חדש יכול להיות קשה עבורו. הכלב שהיה רגיל למקום מסוים, לאנשים מסוימים, לחוקים וכללים צריך בבת אחת להתרגל למקום חדש, אנשים חדשים, לחוקים וכללים אחרים. לכן כדאי להקל עליו את המעבר כמה שאפשר.

לכלב חשובה מאוד חברת בני האדם. אם אתם חושבים לאמץ כלב נסו לעשות זאת בזמן החופשה שלכם או לפחות לקראת סוף השבוע, כן יהיה לכם זמן לקשור קשר עם הכלב. נסו לא להביא כלב הביתה ומיד להשאירו לבד בבית זמן ממושך.

 

כאשר אתם מביאים כלב חדש הביתה קחו אותו למקום בו אתם מעוניינים שיעשה את צרכיו בעתיד. תנו לו להריח את המקום בנחת. אם הוא עושה את צרכיו שבחו אותו ואפילו תנו לו צ'ופר (חטיף של כלבים). לא כל כלב יעשה את צרכיו מיד במקום חדש, לא נורא, הוא ילמד שזהו המקום עם הזמן. חשוב לקחת את הכלב למקום המיועד לצרכים כמה שיותר פעמים ביום. גם כלב שהיה רגיל לעשות צרכים שלוש פעמים ביום יכול להיות מבולבל מהמקום החדש ותאונות עלולות לקרות, היו סובלניים. אם לא ראיתם אותו עושה את צרכיו בבית אל תגידו כלום, נקו את המקום היטב. אם אתם רואים את הכלב עושה את צרכיו בבית, אמרו לא! באופן תקיף (לא בצעקה ובוודאי שאין להרביץ לו), קחו את הכלב למקום המיועד ושבחו אותו כשהוא עושה את צרכיו. תהליך הלמידה לא יהיה ארוך, הכלב כבר יודע שאסור לו לעשות צרכים בבית הוא רק צריך ללמוד מהו המקום הנכון.

 

השתדלו ליצור אוירה רגועה בבית כאשר הכלב מגיע הביתה. אם ישנן חיות נוספות בבית נסו להפריד ביניהם בשעות הראשונות והכירו ביניהם בהדרגה. אל תשאירו אותם ללא השגחה ביחד עד שאתם משוכנעים שהם מסתדרים טוב אחד עם השני. כמו כן, לא רצוי להשאיר את הכלב לבד עם ילדים בהתחלה.

נסו לא להזמין אנשים לראות את הכלב החדש בימים הראשונים, תנו לו להתרגל אליכם בנחת. חלק מהכלבים יתרגלו מיד, אחרים יהיו זקוקים למעט יותר זמן ועידוד.

הימים הראשונים: זמן איכות

התקופה הראשונה עם הכלב חשובה מאוד. בזמן זה הכלב לומד להכיר את הסביבה החדשה, האנשים והחיות איתם הוא חי. זה הזמן לנסוך בכלב ביטחון ולחזק את הקשר ביניכם. כבר מן ההתחלה כדאי להרגיל אותו לסדר היום של האכלה, טיולים, זמן משחק וזמן מנוחה. הרגילו אותו לכללי הבית אך זכרו שהכלב מגיע עם סט חוקים שהוא מכיר ועכשיו הוא מתבקש להתאים עצמו לכללים חדשים, היו סובלניים.

 

התקופה הראשונה חשובה גם עבורכם, זה הזמן ללמוד להכיר את כלבכם. זכרו, לא כל הכלבים זהים, בדיוק כמו שבני האדם שונים זה מזה. שימו לב לבעיות התנהגות, לדוגמה: הכלב פוחד מרעמים או מאנשים זרים. כדאי לטפל בבעיות ההתנהגות מידית. כמעט כל בעיות ההתנהגות ניתנות לטיפול גם בכלבים מבוגרים. לכלבים תכונה נהדרת, הם אוהבים ללמוד ומסתכלים עלינו כדי שנאמר להם כיצד עליהם להתנהג.

למדו מה אוהב הכלב ומה מתאים לו. לדוגמה: אם הכלב אוהב לשחות, עשו מאמץ לקחת אותו לשחות מידי פעם. שימו לב היכן היא הפינה האהובה עליו בבית, כדאי לשים שם את המיטה שלו. ישנם כלבים שאוהבים שמלטפים אותם, אחרים יעדיפו משחק. היו ערניים להעדפותיו של הכלב זה יקל על חייכם ביחד.

היזהרו לא לטייל עם הכלב ללא רצועה. הדבר מסוכן לכל כלב ובמיוחד לכלב שאינו מכיר את הסביבה ואת בעליו החדשים. הוא עלול להיבהל ולברוח ולא לדעת כיצד לחזור. הוא גם יכול לקפוץ לכביש ולהידרס. חשוב מאוד לענוד לכלב קולר ועליו פרטים מזהים. כמו כן כדאי לעשות לכלב שבב אלקטרוני המסייע באיתור הבעלים למקרה שילך לאיבוד.

 

 

כיצד בוחרים חתול?Kitty 4

נושא יתרונות חסרונות
גזע מעורב יותר חסינים ועמידים למחלות. קשה לחזות את אופיו וקולו.
גזעי ניתן לדעת את האופי ועוצמת הקול עוד בהיותם גורים. יקרים בקניה. רגישים למחלות.
גיל גור הקשר מתפתח מגיל מאוד צעיר.ניתן לחנכו לפי צרכיכם. מסתגלים מהר יותר לסביבה חדשה. יש להקדיש לו הרבה זמן, כדי לפצות על ההפרדה מהאם, לפתח יחסים טובים ולצורך החינוך.
מבוגר הרבה פחות פעילים והרסניים מגורים, התנהגות בוגרת. קשה להרגיל אותם לרצונותיכם, מאחר ואופים והתנהגותם מקועקעים.
מין לא מעוקר זכר יותר מתפנקים ומתלטפים. צריך להאכיל בתזונה טובה מחשש לחסימה בדרכי השתן. מסמנים שטח בשתן בעל ריח חריף. נוהגים לשוטט ולהסתבך בקטטות.
נקבה קל יותר לשלוט ביחום של נקבות.יותר פעילות ותזזיות, למרות שיש שיראו בכך חסרון. עלולה להתעבר ולהמליט גורים לא רצויים אם לא סוגרים אותה בבית. ביחום מתפנקת ומייללת המון.


  כיצד להבחין אם החתול בריא:
  עיניים - צלולות, מבריקות וערניות. יש לודא שהעפעף השלישי אינו בולט. ללא הפרשות.
  אף - ללא הפרשות.
  פרווה - מלאה וללא טפילים.
  אוזניים - נקיות ויבשות.
  פה - פה ורוד, שיניים לבנות, חניכיים נקיות. לבדוק שאין שיניים שבורות.
  גללים - מוצקים.
  גוף - לבדוק פרופורציות.
  משקל - לוודא שלא שמן או כחוש מדי.

  מומלץ בחום להחזיק יותר מחתול אחד, שכן חתולים אוהבים חברה.

 

המדריך השלם למציאת כלבPuppy



כל הזכויות לאתר שמורות לבעל האתר ולו בלבד ,אם ראיתם חומר פוגע אנא דווחו לנו ונורידו , האתר נבנה על ידי יו-יו בניית אתרים בחינם כנסו ובנו לכם אתר בחינם שייך ליו-יו משחקים האתר שיש בו הכל
משחקי רשת | אתרים לבנות | משפטים לפייסבוק | תוכנות | סרטונים מצחיקים | רקעים | בדיחות | משחקים יפים | משחקי בנות | משחקים לאייפון | משחקים חינם | חיפוש משחקים | משחקים וירטואלים |
משחקי דפדפן | דפי צביעה | nhene | קונטר סטרייק | אתרים לילדים | 250 משחקים | עולם המשחקים | קומיקס | תמונות מצחיקות | סטטוסים לפייסבוק | טריוויה | קטנטנים | 200 משחקים | משחקי בנים |